תהליך עיצוב אריזות מוצר FMCG לרשתות וקמעונאים

קו קופות בחנות ריטייל

בישראל פועלים ארבעה סוגי גורמים שמעצבים אריזות מוצר: סוכנויות מיתוג גדולות, סטודיו בוטיק המתמחה באריזות, סטודיו פנימי של הרשת עצמה, ופרילנסרים עצמאיים. הבחירה בין הגורמים תלויה בגודל המותג, בשאלה אם נדרש עיצוב שפת מותג חדשה או יישום רחב של מק"טים קיימים, ובהיקף העבודה הנדרש. סטודיו Design-Lab עיצב עד היום למעלה מ־3,000 אריזות, ומתמחה בעיצוב לריטייל בארבעה תחומים מרכזיים: אלקטרוניקה צרכנית ואביזרי סלולר (CE), מוצרי צריכה שוטפת (FMCG), אריזות ומארזי תצוגה מוכנים למכירה (RRP) ומוצרי קנייה ספונטנית (IMPULSE).

4 תחומי התמחות בעיצוב אריזות לריטייל

השוק מחולק לארבעה סוגי גורמים עיקריים, וכל אחד מתאים לצורך אחר.

CE אלקטרוניקה צרכנית ואביזרי סלולר
עיצוב אריזות לטלוויזיות, מסכי מחשב, שואבי אבק, לפטופים, טאבלטים, למטענים, אוזניות, סוללות גיבוי ומוצרי אלקטרוניקה נוספים.

FMCG מוצרי צריכה שוטפת
עיצוב אריזות למזון, חומרי טיפוח והגיינה, ניקיון וכביסה, מזון לחיות מחמד ועוד.

RRP אריזות מוכנות לתצוגה בריטייל
עיצוב אריזות המאפשרות מעבר מהיר מההובלה לתצוגה ולמכירה, ובהן מגשי מדף , קופסאות תצוגה, סטנדים עם מוצרים (PDQ).

IMPULSE מוצרי קנייה ספונטנית
עיצוב אריזות למוצרים הנרכשים בהחלטה מהירה, עם דגש על משיכת תשומת הלב והעברת מסר ברור באזורי הקופה ובמיקומים אסטרטגיים.

מי מעצב בפועל את שפת המותג?

יש הבדל מהותי בין עיצוב שפת המותג לבין יישום שלה על מאות מוצרים. עיצוב שפת המותג הפרטי הוא שלב אסטרטגי חד פעמי: קביעת צבעוניות, טיפוגרפיה, מבנה גריד ואייקונים שישמשו את כל קווי המוצרים של הרשת. לאחר שהשפה נקבעת, מתחיל שלב ה-rollout, כלומר יישום השפה על כל מוצר ומוצר בכל קטגוריה, לעיתים מדובר במאות מק"טים שונים שצריך להתאים להם את האריזה בהתאם למפרט היצרן, גודל האריזה וטכנולוגיית הדפוס. סטודיו שמתמחה בעיצוב אריזות ועובד מול יצרנים רבים צובר ניסיון מצטבר בשני השלבים. ב-Design-Lab עוצבו למעלה מ-3000 אריזות עד היום, ניסיון שמאפשר להבין את הדרישות הפרקטיות של תהליך rollout לצד עיצוב קונספטואלי. ניתן לראות דוגמאות בעמוד עבודות מיתוג, לוגו ועיצוב אריזות.

FMCG, RRP ו-IMPULSE: למה כל קטגוריה דורשת עיצוב אחר?

לא כל אריזת ריטייל נראית, נפתחת ונמכרת באותו אופן.

שלוש אריזות ריקות זו לצד זו: קופסה, מגש תצוגה פתוח ושקית חטיף קטנה
לא כל אריזת ריטייל נראית, נפתחת ונמכרת באותו אופן.
קטגוריה מאפיין עיקרי השלכה על העיצוב
FMCG מוצרי צריכה יומיומיים בנפח גבוה עיצוב שעומד בתחרות מדף צפופה ובזיהוי מהיר
RRP אריזה מוכנה למדף צריך לתפקד גם כקרטון תצוגה וגם כאריזת מוצר
IMPULSE מוצרי קנייה אימפולסיבית ליד הקופה עיצוב שמושך תשומת לב במבט חטוף, בשטח קטן

מה חייב להופיע על אריזת מזון בישראל?

רגולציית הסימון בישראל קובעת דרישות מחייבות שחייבות להיכלל בעיצוב, לא רק כקישוט גרפי.

  • סימון אדום: מופיע על מוצרים עם רמות גבוהות של סוכר, נתרן או שומן רווי.
  • סימון ירוק: מסמן מוצרים שאינם חורגים בערכים התזונתיים הללו.
  • טבלת ערכים תזונתיים ורשימת רכיבים: חובה להציג לפי פורמט קבוע.
  • גודל אותיות: יש דרישות מחייבות לגודל מינימלי של טקסט ושל סימוני האזהרה.
  • פירוט אלרגנים: חובה לציין במדויק רכיבים אלרגניים.
  • כשרויות: אמנם זה לא חובה אבל זו דרישת סף לכניסה להרבה נקודות מכירה ולכן לא מומלץ לוותר עליה.

איך מתאימים אריזה לשוק נוסף, כמו אירופה?

מוצר שנמכר גם בישראל וגם באירופה דורש התאמה מעבר לתרגום בלבד. כל שוק פועל לפי רגולציית סימון משלו, ולכן אותה אריזה לא יכולה לעבור משוק לשוק בלי בדיקה מחדש. בנוסף, הבדל תרבויות והתנהגות צרכנים משפיע על המסרים והצגתם. Design-Lab עובד במקביל מול השוק הישראלי ומול שווקי אירופה, כולל התאמת סימון ושפה מקומית לכל שוק שבו המוצר נמכר. הליווי כולל גם כתיבה שיווקית, תרגום ומוצרים נלווים כמו שילוטי מדף, פתרונות תצוגה, עלונים, ולא רק את העיצוב הגרפי של האריזה עצמה. כך הלקוח מקבל טיפול מקיף במקום לרכז בעצמו כמה ספקים נפרדים.

איך נראה תהליך העבודה מול יצרן או יבואן?

תהליך עיצוב אריזה מובנה בשלבים ברורים, מהבנת הצורך ועד קובץ מוכן לדפוס.

  • אפיון: הבנת המוצר, הקהל היעד והרשת שבה ימכר המוצר.
  • מחקר קטגוריה: בחינת המדף הקיים והמתחרים בתוך אותה קטגוריה.
  • קונספט: גיבוש כיוון עיצובי ראשוני.
  • הדמיות: הצגת האריזה כפי שתיראה בפועל על המדף.
  • קבצים לייצור: הכנת קבצים מדויקים לדפוס.

איך מתאימים את העיצוב לטכנולוגיית הדפוס?

לא כל קובץ עיצוב מתאים לכל שיטת ייצור, ולכן ההתאמה נעשית כבר בשלב העיצוב. אריזות מוצר מודפסות בטכנולוגיות שונות: פלקסו, אופסט, שרוול מתכווץ או שקית עומדת, וכל שיטה מגבילה או מאפשרת דברים אחרים מבחינת צבעוניות וגימור. הכנה לדפוס וניהול צבע מול בית הדפוס הוא שירות נפרד בתוך הסטודיו, שמטרתו לוודא שמה שתוכנן על המסך אכן ייצא כך בייצור. אפשר לקרוא הרחבה בעמוד איך למקסם את הצבעוניות של אריזת מוצר בדפוס ובעמוד שעוסק בחוויית המוצר והאריזה.

איך בוחרים מעצב אריזות לפני התקשרות?

עיצוב אריזות היא תת-התמחות בגרפיקה ואין הרבה גרפיקאים שמיומנים בכך. נדרשת היכולת לקרוא ולהבין פריסות מוצר,
הבנה מבחינה שיווקית מה להבליט ועל מה אפשר לוותר, מאוד חשוב להכיר את השוק שבתוכו פועלים, להבין את התנהגות הצרכנים מה מניע אותם ואיך לרכוש את אמונם. במקביל יש לוודא שהאריזות מתאימות גם לדרישות של בית העסק, החומר צריך להיות עמיד, אריזה לא גדולה מדי. ליצרן / יבואן עובי האריזה קריטי ויקבע כמה מוצרים יכנסו בכל קוץ תלייה (שכמובן הרצון למקסם מספר מוצרים ולהגדיל מכירות). בעיצוב אריזה ישנם לא אחת כוחות מנוגדים והרעיון הוא איך לאזן ביניהם כך שכולם יצאו מורווחים.

לפני בחירת מעצב אני מציעה להתייחס לנקודות הבאות:

  • כמה אריזות הסטודיו עיצב עד כה. ניסיון הוא דבר הכרחי וחוסך הרבה מפחי נפש בהמשך.
  • האם יש ניסיון ספציפי מול CE, FMCG, RRP או IMPULSE, בהתאם לצורך.
  • האם הסטודיו מכיר את רגולציית הסימון בישראל ויודע ליישם אותה בעיצוב.
  • האם יש התאמה לשוק נוסף מעבר לישראל, אם רלוונטי.
  • האם הליווי כולל גם הכנה לדפוס או רק קובץ עיצוב.
  • כיצד נראה תהליך העבודה משלב האפיון ועד הקובץ הסופי.

שאלות נפוצות על עיצוב אריזות

כמה זמן לוקח עיצוב אריזה? משך הזמן תלוי במורכבות הפרויקט, מבנה האריזה וסוג המוצר. מוצרים טכנים לדוגמא, דורשים תשומת לב נוספת והסברים על גבי האריזה על מנת להעביר את אופן השימוש במוצר / את הטכנולוגיה. מוצרים לשימוש יומיומי כגון תבלינים הלקוח כבר מכיר ולכן העיצוב ימקד יותר באופי החוויה ופחות בהסברים.
מה נדרש מהלקוח בתהליך? בעיקר מידע על המוצר, מפרטים, תמונות, מידע על הקטגוריה ונקודות המכירה בהן הוא ימכר האם ברשתות?רק און ליין? מה היעדים של הלקוח? מה המחיר סופי לצרכן? אסטרטגיית העיצוב למוצר שיעלה 2500 ש"ח לעומת 10 ש"ח היא שונה לחלוטין.
מי אחראי על נכונות הסימון הרגולטורי? המעצב מיישם את הדרישות הידועות,  בד"כ כל תווית / אריזה של מוצר מזון עוברת לפני ייצור לבחינה נוספת ואישור של טכנולוג מזון או מכון תקנים. אך האחריות הסופית על נכונות הנתונים הרגולטוריים היא של היצרן.

מה ההבדל בין עיצוב סדרת מוצרים לעיצוב מוצר בודד? עיצוב סדרה דורש בניית שפה גרפית אחידה שתעבוד על כל המוצרים בקו, בעוד מוצר בודד מתוכנן בלי מגבלת ההתאמה למוצרים נוספים. ניתן לראות דוגמה לעיצוב סדרת מוצרים בפרויקט Bites, מיתוג ועיצוב אריזות לחטיפי פירות.

לא תמיד קל להרחיב עיצוב של מוצר בודד לסדרה שלמה. כאשר השפה הגרפית נבנית סביב מוצר מסוים, קהל יעד או מאפיין ייחודי, בלי להביא בחשבון את התפתחות המותג, היא עלולה להגביל את אפשרויות ההרחבה בהמשך. מוצרים חדשים עשויים לפנות לקהלים אחרים או לדרוש מסרים שונים, ואז נוצר אתגר — לשמור על הזהות המזוהה עם המותג ובו בזמן להתאים אותה לכיוון החדש. במקרים כאלה עשוי להידרש שינוי בשפה העיצובית, ולעיתים גם עדכון של האריזות הקיימות כדי ליצור סדרה אחידה. תכנון מראש מאפשר לבנות שפה גמישה, עם מאפיינים קבועים שמחברים בין המוצרים לצד מרחב לבידול ביניהם.

רוצים להתייעץ?

לפרטים נוספים על התהליך והיקף העבודה, ניתן ליצור קשר דרך האתר ו/או לקרוא עוד על הסטודיו בעמוד אודות שירה גוטפריד.

השאירו הודעה